<h1>סימני התרומה לסימנים קע"ה—קע"ז</h1>
<h2>דף נח:</h2>
דין עכו"ם המערה מכלי לכלי או נשפך לחוץ שלא בכוונה אבל דין כחו של עכו"ם כגון ששפך יין מכלי לכלי אם היה סובר שהוא שכר מותר בשתייה כמו בעובדא דר' יוחנן בן ארזא דאתא עכו"ם ואוריק אורוקי ושרא בשתייה משום דסבר עכו"ם דשכרא הוה ומסתמא הוא הדין אם נושא עכו"ם גיגית מלאה יין במוט ובלכתו נפל יין לחוץ שלא בכוונתו מותר בשתיה אפילו מה שנפל לחוץ. וכן פירש רבינו שמואל בפרק בתרא. אבל אם עירה העכו"ם מן היין בכוונה וגם היה יודע שהוא יין אסור אפי' בהנאה כמו בעובדא דר"י בן ארזא דחד אסר אפילו בהנאה שסובר שעכו"ם היה יודע שזה יין ומוקמינן ליה במוריק אורוקי וכן אמר רב פפא עכו"ם אדנ' של יין וישראל אכובא ריקנית ושפיך עכו"ם הדנא בתוך הכובא חמרא אסור והיינו אפילו בהנאה כדפרישית. ודווקא מה ששפך לחוץ אסור אבל מה שנשאר בכלי שביד העכו"ם מותר אי נצוק אין חבור. או למ"ד נצוק חבור אי מקטף קטופי כדאמר פרק בתרא המערה חבית של יין לבור פירש ישראל המערה חבית של יין לבור של יין נסך קלוח שמחבית לבור אסור שמעת מינה נצוק חבור ומה שבחבית מותר. דמקטף קטופי תרגמא רב ששת לעולם נצוק אינו חבור ובעכו"ם המערה ולהכי הקילוח אסור ומה שבתוכו מותר. דכחו של עכו"ם דרבנן דמבראי גזרו רבנן ומה דלגואי לא גזור רבנן. ומה שנפל לחוץ דאמרן אסור היינו דווקא כי שפך העכו"ם לבדו. אבל אם ישראל סייע לו מותר דכל היכא דכח עכו"ם הוי אסור אי איכא כח אחר מסייע לו מותר אבל לכתחלה אסור לעשות פן יתייאש הישראל מלסייעו כדאמרינן בפרק בתרא אמר להו רבא להנהו שפוכאי כי שפכיתו חמרא לא לסייע עכו"ם בהדייכו דילמא משתליתו וסמכיתו עלייהו אלמא לכתחלה אסור ודיעבד שרי. [התרומה סימנים קע"ה—קע"ז]. אם שפך עכו"ם מכלי (על) [אל] כלי אם היה סבור שהוא שכר או משקה אחר מותר אף בשתייה כמו בעובדא דרבי יוחנן בן ארזא דאתא עכו"ם ואוריק אורוקי ושרי בשתייה משום דסבירא ליה לעכו"ם דשכרא הוה והוא הדין אם נושא עכו"ם גיגית מלאה יין במוט ובלכתו נפל מן היין לחוץ שלא בכונתו מותר אף בשתיה ואפילו מה שנפל לחוץ וכן פירש רבי שמואל פרק בתרא. ואם שפך עכו"ם יין מכלי אל כלי בכונה וגם היה יודע שהוא יין מה שנפל לחוץ אסור אפי' בהנאה לפי שהעכו"ם היה יודע שהוא יין ומוקמינן ליה באוריק אורוקי וכן אמר רב פפא עכו"ם אדנא של יין וישראל אכובא ריקנית ושפיך עכו"ם הדנא בתוך הכובא חמרא אסור והיינו אפילו בהנאה כדמפרשי' אבל מה שנשאר עדיין בכלי שלא עירה עדיין הוי מותר אפילו בשתיה למאן דאמר ניצוק אין חבור ולמאן דאמר נצוק הוי חבור מותר אי מקטף קטופי כדאמרי' גבי מערה חבית של יין כשר לבור של יין נסך קלוח שמחבית לבור אסור ומה שבחבית מותר ומוקי לה בעכו"ם המערה דמה של מאבראי גזרו רבנן שיצא על ידי כחו ומה דלגואי לא גזור ומה שנפל לחוץ דאמרן דאסור דוקא כי עירה עכו"ם לבדו אבל סייע לו ישראל לערות מותר הכל. ישראל שבא לערות כלי גדול מלא יין אל כלי אחר אסור לומר לעכו"ם לסייעו כדאמר רבא (ו)לשפוכאי לא לסייע עכו"ם בהדייכו דלמא משתליתו ושפכיתו וסמכיתו עלי אמנם אם סייע עכו"ם עם ישראל מותר היין.
